ביאור:יהושע ד ד
יהושע ד ד: "וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד ד.
וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ
[עריכה]וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ
[עריכה]תריסר נציגי השבטים שנכבדי העם בחרו והגישו ליהושע לא עמדו ליד יהושע והכהנים שעמדו באפיק הירדן. הנציגים היו במרחק שמיעה, סביר שעל גדות הירדן, ולכן יהושע היה צריך לקרוא להם לבוא אליו, כדבריו: "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן" (ביאור:יהושע ד ה), כדי להורות להם מה לעשות.
יהושע כבר הכין אותם לפני שאלוהים אמר לו לבחור אותם ומה לעשות איתם.
סביר שיהושע רצה להשתמש בהם כעדי ראיה לשבטיהם - איך אלוהים כרת את מי הירדן וכל העם עבר בחרבה.
נראה שאלוהים ראה שיהושע לא מתכוון לעשות איתם דבר, וההזדמנות לשאת את האבנים עליהם עמדו הכהנים עומדת להעלם, לכן אלוהים הורה ליהושע מה לעשות עם הנציגים.